חייהם של אחרים – בעיני משורר

מאת: בנג'מין צפניה The lives of others
תרגום: קארין פרלשטיין

 

חייהם של בעלי החיים חשובים להם באותה מידה שחיינו חשובים לנו. אנו חייבים לעמוד לצידם ולהתנגד למסחר בהם, כמו שאנשים טובים בתקופות אחרות עמדו והתנגדו לסחר בעבדים. העבדות לא נכחדה. למרות שחוקים אוסרים עליה, היא קיימת.

 

למרות שהנאורות מגנה אותה, היא שורדת.
למרות שהרחמנות משמיצה אותה, היא משגשגת.
אולם פניה השתנו.
האכזריות שבהכאה, כוויה ועשיית לינץ' ממשיכה היום בדיוק כמו בעבר – השוני היחיד הוא הקורבנות.

 

מי לא יסכים לכך שהעבדות שגויה?
אך כאשר אני מסביר שאני מתכוון לבעלי חיים עבדים, אשר סובלים מהכאות ומאולצים להופיע בקרקסים, דחוסים בתוך כלובי סוללה כדי לייצר אוכל זול או מעונים באופן שיטתי במעבדות, אנשים מהססים.
זה תמיד קשה להסתכל על העוולות של ימינו ולדמיין אותן דרך העיניים הביקורתיות של הדורות הבאים, בדיוק כמו שאלו שמכרו מאות אלפי עבדי בני-אדם במעלה נהר התמזה לפני מאתיים שנה, סביר להניח לא יכלו לדמיין איך יסתכלו היום על תעשיית העבדות של אז.
נהייתי מעורב עם פרויקט שחרור בעלי החיים של פטה- אשר אני עוזר להשיקו בלונדון והמתעתד לסייר בערים ואוניברסיטאות בכל אנגליה, בגלל הדרך הברורה בה הוא מצביע על החוויות הדומות שעוברים כל אלו שנמצאים תחת דיכוי, בני-אדם ובעלי-חיים.
התערוכה עושה הקבלה בין דימויים של התאכזרות אשר רוב בני האדם רואים היום כלא הוגנים, כגון: עבדות, עריפת ראשים, טבח ופיטום בכפייה- עם דימויים בהם ישנה בדיוק אותה צורת התאכזרות הנגרמת למיליארדי בעלי-חיים לשם אוכל, ביגוד, ניסויים ובידור.

 

האם דורות העתיד יסתכלו על דורנו שלנו עם אותה בושה וזוועה אשר אנו מרגישים כאשר אנו קוראים על ספינות עמוסות עבדים?
דרך המחשבה אשר נתנה לזוועות אשר התרחשו בבני אדם בעבר לגיטימציה, היא אותה אחת אשר נותנת להתעללות בבעלי חיים זכות קיום היום.
ההבדל היחידי הוא שהקורבנות בימינו- אשר מנוצלים ועוברים מסכות עינויים בגלל שהם "שונים" וחסרי אונים- משתייכים לזן אחר.
היום, מיליארדי בעלי חיים נטבחים, עוברים ניסויים פולשניים, נורים, מורעלים, מוכים, נכבלים בשלשלאות, מוטבעים במים ומבותרים.
זה קורה בצורה שגרתית למרות היכולת שלנו לבחור באלטרנטיבות הומניות, ואפילו למרות שהוכחות מדעיות ושכל ישר מראים לנו שלבעלי חיים יש את היכולת לחשוב ולהרגיש כאב, אהבה, שמחה, אימה ורגשות אחרים.
זה קורה בגלל שבעלי החיים חסרי יכולת לעצור אותנו.
כל בעלי החיים עשויים בשר, דם ועצמות- כולל אותנו, בעל החיים האנושי.
לכל בעלי החיים יש את אותם 5 חושים, כולם זקוקים למשפחתם, כולם יוצרים חברויות, לכולם יש אישיות אינדיבידואלית וכולם לא רוצים למות.
בעלי חיים אחרים הם יותר דומים לבני אדם, מאשר שונים מהם.

 

בדיוק כמו שזה תמיד לא נכון לדכא ולהתעלל בבני אדם חלשים ומעוטי יכולת, כך זה לעולם לא יהיה נכון לדכא ולהתעלל בבעלי חיים.
היות והקורבנות של העריצות בימינו, לא יכולים לדבר בשפתנו לשם הגנתם, זוהי למעשה אחריותם של אנשים בעלי עקרונות לדבר בשבילם.
חייהם של בעלי החיים חשובים להם באותה מידה שחיינו חשובים לנו.
אנו חייבים לעמוד לצידם ולהתנגד למסחר בהם, כמו שאנשים טובים בתקופות אחרות התנגדו ואף סיכנו את חייהם בשביל להגן על ילדים במפעלים נצלניים, על זכותם של הנשים להצביע, ונלחמו נגד השמדה של קבוצות שלמות של בני אדם ומעשי אלימות אחרים.

 

עברו 200 שנים מאז הפרלמנט אסר על סחר בעבדים.
הגיע הזמן שהגישה הנאורה תתרחב ותתייחס לעוד קורבנות של ניצול.
בכל יום יש לנו אינספור אפשרויות- ממה שאנו אוכלים, למה שאנו לובשים- לבחור האם לתמוך או להתנגד לאי- צדק.
בואו נבחר לא להיות חלק מאכזריות, אלימות ושעבוד- בכל צורותיה.