מחקר סין

פרוייקט סין הוא מחקר גדול שנערך באזורים כפריים בסין כדי למצוא את הקשר בין תזונה למחלות שונות.
המייחד את האזורים הכפריים בסין הוא שאנשיהם בדרך כלל חיים באותו כפר כל החיים, הדיאטה שלהם קבועה ולכל מקום מגוון מזונות משלו.
כך יש אפשרות למצוא את השפעתם ארוכת הטווח של תפריטים שונים על חוליים שונים.

 

המחקר מצא שמחלות כרוניות ניווניות – סרטנים, מחלות לב וכלי דם, סוכרת ועוד – אופייניות לאזורים שהדיאטה בהם עשירה במוצרים מן החי ובשומן.
מחלות אלה נפוצות באזורים עירוניים ומתועשים, שבהם נצרך הרבה מזון מן החי. אזורים אלה עשירים, ובסין ככל שיש יותר כסף צורכים יותר מזון מן החי, שנחשב לסמל סטטוס.
מן המחקר התברר גם שאפילו תוספות קטנות של מזונות מן החי למזון שרובו הגדול צמחי גורמות לעלייה משמעותית הן ברמת הכולסטרול בדם והן לסיכון למחלות כרוניות ניווניות.

מעניין להשוות בין נתונים מסין ומארה"ב: שיעור התחלואה באוסטאופורוזיס קטן בהרבה בסין מאשר בארה"ב למרות שצריכת הסידן בסין מועטת בהרבה. גם השמנה נפוצה פחות בסין, למרות שצריכת הקלוריות גבוהה בה ב-30% מבארה"ב. באזורים בסין שבהם החלבון מן החי מהווה כ-1% מכלל הקלוריות מת רק אדם אחד בממוצע ממחלות לב, בהשוואה ל-17 בני אדם בארה"ב, ששם החלבון מן החי מהווה 10% מכלל הקלוריות. בסין 0-20% מהמזון הוא מן החי, לעומת 60-80% בארה"ב. בסין נצרכים כל יום 33 גרם סיבים תזונתיים ובארה"ב 11.

 

מסקנת המחקר היא שדיאטה המכילה מוצרים מן החי, אף בכמות מעטה, אינה בריאה, והפסקת צריכת מזונות מן החי תקטין פלאים את שכיחותן של מחלות כרוניות ניווניות. על סמך תוצאות המחקר ומידע נוסף הסיקו ש80-90% מהמחלות הכרוניות הניווניות בחברה המערבית יכולות להימנע על-ידי מעבר לתזונה צמחית.

לסיכום: התזונה המערבית היא הגורם הדומיננטי למחלות הכרוניות הניווניות של החברה המערבית.

המחקר

עד תחילת שנות השמונים היו מעט רמזים על הקשר שבין דיאטה לסוגים שונים של סרטן. מספר מחקרים מצאו קשר בין הדיאטה המערבית לסרטני המעי הגס והשד והיה ידוע שמהגרים שעברו לאזורים השונים בשיעור התחלואה בסרטן נטו לפתח אותה רמת סיכון של המקום החדש ללא קשר למוצאם האתני.

 

בשנת 1981 פרסמה האקדמיה הסינית למדעי הרפואה סקר על התמותה מסרטן בשנים 1973-1975 ל-12 סוגי סרטן ב-2,400 מחוזות בסין. נתוני הסקר הראו שאחוז התמותה היה שונה מאוד, לפעמים פי 100 בין האזורים שתושביהם סבלו מרמה גבוהה של תמותה מסרטן לבין אזורים אחרים שהתמותה מסרטן הייתה נמוכה בהם. המצב דמה גם במחלות אחרות. בארה"ב ההבדל בתמותה מסרטן מתון בהרבה מאשר בסין: לא יותר מפי שניים בין אזורים שונים.

 

בשנת 1980 הגיע במסגרת שנת שבתון ד"ר צ'ן יונשי (Chen Junshi), חוקר באקדמיה הסינית לרפואה מונעת וסגן מנהל המכון לתזונה ולבטיחות המזון, למעבדתו של פרופ' קולין קמפבל (Colin Campbell) באוניברסיטת קורנל. לשניים היה עניין משותף בקשר בין תזונה לסרטן והם הגו פרוייקט מחקר גדול, שבו שותפו אוניברסיטאות ומכוני סרטן בארה"ב, סין, אנגליה, קנדה וצרפת. המחקר הראשוני בוצע בשנים 1983-4 ופורסם ב-1990. ב-65 מחוזות נבחרו שני כפרים (כלומר סה"כ 130 כפרים) בכל מחוז ובכל כפר נבחרו באופן אקראי 50 משפחות. מכל משפחה נבחר אדם בוגר אחד (כך שחצי יהיו גברים וחצי נשים) ובסך הכל השתתפו במחקר 6,500 בני אדם. מהמשתתפים נלקחו דגימות דם ושתן והם מילאו שאלונים לגבי האוכל שאכלו משך 3 ימים. 367 פריטי מידע נלקחו לכל אדם. המידע הוצלב עם סקר על התמותה מסרטן בשנים 1973-1975, בהנחה שתזונת שני האנשים מכל כפר משקפת את התזונה במחוז.

 

המחקר השני בוצע בשנים 1989-90 ובו נבדקו אותם אנשים מהמחקר הקודם יחד עם 20 מחוזות חדשים, גם בטיוואן, ו-20 משפחות במחוז, שהיוו 170 כפרים. במחקר זה השתתפו 10,200 בני אדם, ונאספו יותר מאלף פריטי מידע כולל מידע מורחב על המעמד הסוציו-אקונומי של המשתתפים. מידע זה הוצלב עם סקר התחלואה לשנים 1986-1988. 94% מהאנשים במחקר נולדו במחוז שבו נדגמו במחקר ומזונם היה מצמחים שגודלו בסביבה.

 

שני המחקרים מומנו על-ידי מכון הסרטן הלאומי של ארה"ב, המכון לחקר הסרטן של ארה"ב והקרן המלכותית לחקר הסרטן באנגליה. המחקרים והניתוחים השונים שהתבססו על המידע שנשאב משני מחקרים אלה נכללו ברובם בספר שהוציא קמפבל: Western Diseases: Their Dietary Prevention and Reversibility edited by N. Temple and D. Burkkitt, (Totowa, N. J.: Humana Press, 1994).

קולין קמפבל

ד"ר קולין קמפבל סיפר בראיון טלוויזיוני שנערך עמו בשנת 1997:[1] מאז שהתבהרו לי ממצאי המחקר הצלחנו אני ומשפחתי לשנות את הדיאטה שלנו בצורה ניכרת. אני יודע היטב מה זה לאכול בשר. גדלתי במשק של פרות חולבות וחלבתי פרות מגיל 5 עד גיל 21. באוניברסיטת קורנל עשיתי דוקטורט בהזנת בעלי חיים והשתתפתי בפרוייקט לייצור חלבון מן החי באופן יעיל. חיי האישיים והמקצועיים היו לגמרי בצד השני מזה שאליו ממצאי המחקר עתידים היו להגיע. התחלנו בשינוי הדיאטה כאשר ילדינו נולדו והמשכנו בכך מאז. בטווח הקצר לא יאהבו אנשים שמזונם עתיר מלח ושומן את המזונות הבריאים יותר, אך אחרי חודשיים שלושה הם יקלטו את הטעמים החדשים. טעמים משתנים. בדיאטה החדשה תגלו שאתם שמחים וכשירים (fit) יותר מתמיד.

 

במאמר מוסגר אוסיף (כותב המאמר) שקולין קמפבל רחוק מלהיות איש של זכויות בעלי חיים: הוא ביצע ניסויים בבעלי חיים ב"חקר הסרטן". לא אהבת בעלי-חיים, אלא הממצאים החזקים והחד-משמעיים שמצא במחקריו בסין, הם שגרמו לו להמליץ מה שהמליץ ולעבור בעצמו לתזונה כמעט טבעונית.

 

קמפבל הנו חוקר מפורסם ומוערך, שכתב ב-1982 את ההמלצות התזונתיות למניעת סרטן מטעם האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב. הוא קיבל את הדוקטורט באוניברסיטת קורנל וחקר ב-MIT בתחומי תזונה, ביוכימיה וטוקסיקולוגיה. הוא פרופסור לביוכימיה תזונתית באוניברסיטת קורנל. עוד בשנות החמישים החל לחקור את הקשר בין תזונה לבריאות ובפרט על סרטן. הוא פרסם למעלה מ-300 מחקרים, היה המתאם של תכנית של ממשלת ארה"ב לתמיכה בילדים בפיליפינים שסבלו מתת-תזונה בשנים 1966-74, חבר בצוות מומחים של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב לדיאטה, תזונה וסרטן (1981-83), לסכרין ובטיחות מזון (1978-9), ולתיוג מזונות (198-90). הוא היה היועץ המדעי הראשי של המכון האמריקני לחקר הסרטן (1983-87) ושל הקרן העולמית לחקר הסרטן (1992-95).

מספר ממצאים

במחקר נמצא שנשים שתזונתן עשירה במזון מן החי מגיעות לגיל הווסת מוקדם יותר ולכן הן מייצרות יותר אסטרוגן ועולה הסיכון שלהן ללקות בסרטן החזה. נשים שמזונן עשיר במזונות מן החי מפרישות יותר סידן בשתן ומאזן הסידן נהיה שלילי, דבר שמעלה את הסיכון לאוסטאופורוזיס. צריכת ירקות כבושים מעלה את הסיכון לסרטן הקיבה אך צריכת ירקות טריים מקטינה אותו. רמת הכולסטרול האופטימלית בדם היא 100-125 mg/dL (בארה"ב הרמה הממוצעת היא 210).

 

גורם נפוץ לסרטן הכבד הוא הידבקות בנגיף דלקת הכבד מסוג hepatitis B. מבין אלה שנדבקו בנגיף התחלואה גבוהה יותר ככל ששיעור הכולסטרול בדם עולה, ושיעור הכולסטרול מצדו קשור למזונות מן החי.

 

סינים שאוכלים מעט פירות לוקים בסרטן הוושט פי 5 עד 9 מאשר אלה שמזונם מכיל הרבה פירות. אכילת בשר מעלה את הסיכון לשמונה סוגים נוספים של סרטן. ויטמין C מגונן מסוגים רבים של סרטן.

 

מעניין להשוות צריכה יומית של רכיבים תזונתיים שונים בארה"ב ובסין:[2]

ארה"ב סין
צריכת שומן באחוזים מכלל הקלוריות 39 15
סיבים תזונתיים מסיסים (גרם/יום) 11 33
פחמימות (גרם/יום) 240 270
סידן (מ"ג/יום) 1140 540
חלבון (גרם/יום) 92 64
חלבון מבעלי חיים באחוז מכלל החלבון 70 7
ברזל (מ"ג/יום) 18 34
תיאמין (מ"ג/יום) 1.4 2.3
רטינול (ויטמין A מן החי, יב"ל/יום) 990 30
קרוטנואידים (יב"ל/יום) 429 836
ויטמין C (מ"ג/יום) 73 140
ריבופלאווין (ויטמין B2, מ"ג/יום) 1.9 0.8
אנרגיה (קלוריות/יום) 2360 2640
המלצות

הדיאטה האידיאלית לפי פרוייקט סין היא דיאטה נטולת מזון מן החי, מעוטת שומן, עשירה בצמחים ובסיבים תזונתיים. הדיאטה החלופית שמומלצת על-ידי רוב התזונאים – צריכה של יותר מזונות דלי שומן, ויטמינים ותוספי מזון – תועיל אך מעט. הסינים באזורים הכפריים צורכים מגוון עשיר של סוגי ירקות ביחס לצריכתה של האוכלוסייה המערבית. ההמלצות של משרדי בריאות שונים אינם מספיק רדיקליות בהפחתת כמות השומן הכללית בדיאטה ובמעבר לתזונה צמחית במקום מזון מן החי: במקום 30% קלוריות מכלל המזון הבאות משומן יש להגיע לצריכה של רק 15% קלוריות שמקורן בשומן ולכלול במזון מגוון עשיר של ירקות ופירות.

 

מאת: יריב גלבוע

 

  1. טקסט מלא של הראיון נמצא ב http://www.mcspotlight.org/people/interviews/campbell.html.
  2. Chen, J., I.C. Campbell, J. Li and R. Peto, (1990). Diet, lifestyle and mortality in China. A study of the characteristics of 65 (hinese countiev. Oxford, UK: Joint publication of Oxford University Press, Cornell University Press and China People's Publishing House.